חוות דעת שמאי מומחה – פסק דין
לחצו כאן להמלצה עבור חוות דעת שמאי מומחה לבית המשפט
מידע אודות פסק דין בנושא חוות דעת שמאי מומחה :
ת"א (תל-אביב-יפו) 1692-10-21 – נדיה לוי נ' יניב סוויסה ואח'שלום תל-אביב-יפו
ת"א (תל-אביב-יפו) 1692-10-21
נדיה לוי
נ ג ד
1. יניב סוויסה
2. איילון חברה לביטוח בע"מ
בית משפט השלום בתל-אביב-יפו -יפו
[18.06.2024]
לפני כבוד השופט אריה ביטון
פסק דין
1. המדובר בפסק דין משלים לעניין סוגיית ההוצאות שנותרה במחלוקת בין הצדדים לתיק זה, לאחר שאלו נתנו הסכמתם להצעת הפשרה שהוצעה על ידי בית המשפט בדיון האחרון שהתקיים בתיק.
2. בהתאם להסכמת בעלי הדין, ניתן תוקף של פסק דין להצעת בית המשפט לפיה ישלמו הנתבעים לתובעת סך כולל של 5850 ₪ בגין הנזק, ואילו ביחס לסוגיית ההוצאות, יסכמו הצדדים טענותיהם בקצרה ובית המשפט ימסור את הכרעתו בסוגייה זו במסגרת פסק משלים.
3. בהתאם לאמור לעיל, סיכמו הצדדים את טענותיהם כנדרש ביחס לסוגיית הוצאותיהם, ועל כן באה כעת ההכרעה בעניין זה לצורך השלמת פסק הדין בתיק.
רקע עובדתי תמציתי
4. תיק זה נסב סביב אחריותו הנטענת של הנתבע 1 לנזקי שריפה שפרצה ביום 27.7.2020 בדירה שבבעלותו ואשר התפשטה אל עבר הבניין הסמוך שבבעלות התובעת, וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים כנטען בחוות דעת השמאי מאיר אייל שהוגשה לתיק מטעם התובעת, ואלו הוערכו על סך של 194,571 ₪.
5. הנתבעים כפרו באחריותם לאירוע השריפה, וגרסו כי השריפה נגרמה כתוצאה מחדירה של חפץ בוער דרך חלון דירת הנתבע 1, כפי שעלה מדו"ח חוקר השריפות, אשר סלוצקי, שהוגש מטעמם לתיק, וכן מדו"ח שירותי הכבאות וההצלה שלפיו סיבת הדליקה היא מגיצים של מנגל שהודלק ערב האירוע מתחת לבניין וגרמו להתלקחות המזרן שהיה מונח על הגג.
6. הנתבעים אף הציגו חוות דעת נגדית בשאלת הנזק שהוגשה על ידי השמאי יוסי רגב ממשרד א.ק. זכאי שמאים בע"מ, ולפיה הוערך גובה הנזק בסך של 27,495 ₪. מנגד, הציגה התובעת חוות דעת של חוקר שריפות מטעמה, מר שחר דדון, אשר שלל את האפשרות לחדירת גיצים ממנגל בתחתית המבנה אל הגג והעלה אפשרויות נוספות למקור השריפה שלא נבדקו, כדוגמת: כשל חשמלי במערך החיווט של דוד החשמל שעל הגג, התלקחות סוללת אופניים שעל הגג ופעילות שבוצעה על הגג לפני השריפה.
7. בשל המחלוקות שבין המומחים מטעם בעלי הדין, מצאתי לנכון למנות מומחים בסוגיות שבמחלוקת. בשאלת האחריות לאירוע השריפה מונה המהנדס מוטי פיירברג ממשרד כימיק הנדסה ובטיחות בע"מ, אשר שלל במסגרת חוות דעתו את הטענה לפעילות דיירים להדלקת מנגל ו/או הדלקת מרווה בוערת בשעות הלילה כגורם לשריפה. חלף זאת, קבע הוא בסבירות גבוהה, כי מקור השריפה הוא בכשל חשמלי במערכת החשמל של דוד השמש.
8. בשל המחלוקת שבין השמאים לעניין סוגיית הנזק מונה השמאי ישראל אביטל, אשר קבע כי לחוות דעת השמאי מטעם התובעת אין שום בסיס מוצק, ולפיכך, מצא להעריך את עלות שיקום נזקי השריפה בנכס התובעת על סך של 5000 ₪ בצירוף מע"מ.
9. יוצא איפוא, כי בשאלת האחריות תמך מומחה בית המשפט בגישת התובעת ולפיה האחריות לאירוע השריפה מוטלת לפתחו של הנתבע 1, אשר מדירתו פרצה השריפה אל עבר נכס התובעת. לעומת זאת, מומחה בית המשפט לעניין שיעור הנזק שלל את קביעת שמאי התובעת ותמך בגישת הנתבעות לפיה שיעור הנזק הינו מינורי ופחות אף מזה שהעריך שמאי הנתבעות.
שומת הוצאות
10. תקנה 151 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, קובעת את תכלית ההוצאות, ולפיה: "חיוב בעל דין בתשלום הוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין".
במקרה שלפנינו, אין ספק כי תוצאות ההליך הן לטובת התובעת שלזכותה נפסק פיצוי כנגד הנתבעות, הגם שזה הושג בהמלצת בית המשפט ובהסכמת הצדדים אשר שיקללו את כלל הסיכונים והסיכויים של ההליך. כן נדרשו להליך זה משאבים לצורך ניהולו והגעה למסקנות בסיכומו של דבר, כדוגמת הוצאות בגין המומחים השונים שמונו בתיק. לפיכך, מן הראוי הוא כי התובעת תשופה בגין הוצאות אלו שהוציאה היא עד שזכתה בפסק דין לטובתה.
11. באשר להתנהלות בעלי הדין, לא מצאתי כל התנהלות חריגה או בלתי מקובלת או כי בעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט, ומכאן שאין לשיקול זה כל השלכה על המקרה הנדון. דווקא הסכמתם להצעת בית המשפט הביאה לקיצור משמעותי במשך ההליך ועל כך ראויים הם לשבח.
12. באשר לשיעור ההוצאות קובעת תקנה 153(ג) לתקנות כי: "בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש." אין ספק כי שווי הסעד שנפסק, בסך של 5850 ₪, הינו נמוך לאין שיעור מסכום התביעה, שעמד על סך של 197,496 ₪. ולכך משמעות בקביעת שיעור ההוצאות. כאמור לעיל, הדרך שבה ניהלו הצדדים את הדיון לא היתה חריגה כי אם להיפך. אמנם ההליך לא היה מורכב במיוחד הגם שהצריך הוא זמן והשקעה בחוות דעת של מומחים משני הצדדים. בנסיבות אלו, מצאתי לקבוע כי הגם שהתובעת זכאית להוצאותיה בשל זכייתה בהליך, אין היא זכאית למלוא ההוצאות שהוציאה כי אם לחלקם בלבד בשל הסכום המינורי שנפסק לה בסופו של יום בגין הנזק הנטען ובהתאם לחוות דעת המומחים מטעם בית המשפט.
13. התובעת פירטה את שיעור הוצאותיה, שכללו אגרת בית משפט, מסירה אישית לנתבע, ושכר לשני מומחים מטעמה ושניים שמונו מטעם בית המשפט. יש להביא בחשבון כי גם הנתבעות נדרשו להוצאות בגין שני מומחים מטעמם, שגרמו במידה רבה לכך שהנתבעות נדרשו לפיצוי נמוך למדי ביחס לפיצוי שנתבע, ושאילו היתה התביעה מוגשת על סכום ריאלי היתה קרוב לוודאי חוסכת בהוצאות הצדדים. על כן, מצאתי כי באיזון בין הצדדים, על הנתבעות לשפות את התובעת ב- 70% מהוצאותיה אלו ובסך של 12,293 ₪.
14. ביחס לדרישה לתשלום שכר טרחת עו"ד, הרי שתקנה 153(א) לתקנות מורה כי הסכום לא יפחת מן התעריף המינימלי המומלץ לפי כללי לשכת עורכי הדין, והכל בהתאם לסכום שנפסק לטובת התובעת. ועל כן אני קובע כי שכ"ט עו"ד שעל הנתבעות לשפות בו את התובעת יעמוד על סך של 5850 ₪.
סיכום
15. לאור האמור לעיל, מצאתי לפסוק כי הנתבעות ישפו את התובעת בגין הוצאותיה בהליך בסך כולל של 18,143 ₪.
התשלום יבוצע בתוך 30 ימים.
ניתנה היום, בי"ב סיוון תשפ"ד, ב18 יוני 2024, בהעדר הצדדים.
חוות דעת שמאי מומחה – פסקי דין בנושא
פסק דין – חוות דעת שמאי מומחה, תיק ו